<h1>חוקות הדיינים סימן ל"ג</h1>
<h2>דף כט.</h2>
העדים כשיבואו לפני ב"ד צריכים הדיינים לאיים אותם אפילו בדיני ממונות ואומרים להם בפני כלם כח העדות שקר ובשת המעיד עדות שקר בעוה"ז ועוה"ב ואח"ך מוציאין את כל האדם לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן וא"ל היאך אתה יודע שהוא חייב לזה אם אמר אותו עד הוא אמר לי שהוא חייב לו או איש פלוני א"ל שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה שהוא חייב לו ר' זוז ואח"ך מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים ב"ד נושאין ונותנין בדבר וגומרין הדין לאחר רוב הדיינים דכתי' [שמות כ"ג] אחרי רבים להטות כיצד ב' אומרים זכאי וא' אמר חייב זכאי או להפך ואם הג' אמר איני יודע מוסיפין עליהם עוד אחד משום דכיון דאמר הג' אינו יודע הרי הוא כאלו אינו וכבר כתבנו למעלה דשנים שדנו אין דיניהם דין כך מפורש בסנהדרין בפ' דיני ממונות זה בורר.
